Skip to content

אין כמו בבית

22 באפריל 2010

זוהי קריאה נרגשת לראשי המועצות/הרשויות הבאות: הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים, המועצה לשלום הילד, המועצה לישראל יפה והמועצה הלאומית למניעת תאונות בדרכים. אנא מכם, פעלו באופן גורף מול הלוביסטים שלכם בכנסת כדי לקדם חוק חדש שאוזר על יציאת בני ישראל על 12 שבטיהם (כולל חצי שבט המנשה) ביום ו' באייר, הלא הוא יום העצמאות, מחוץ לבתיהם. רק תחשבו כמה טוב זה יעשה: פקחי הרשויות השונות שאחראים על כל אותם המקומות הפופולאריים (כלומר, גן הסחנה, פארק הירדן, יער חדרה ופארק גולדה) לא יצטרכו לאסוף באמצעות שרשרת משאיות מיוחדת עשרות טונות של אשפה; מליוני תושבים לא יצטרכו להיתקע בכבישים במשך שעות בגלל הפקקים הנוראיים של יום העצמאות, שיש האומרים שהיו רק קצת פחות צפופים מחנויות הממממ בעת הפתיחה המרגשת; וכתוצאה מכך גם תיחסך טראומה נוראית מעשרות אלפי ילדים, שעלולה לגרום להם לכאבי התבגרות קשים.

אני רוצה להצטרף ולצאת בקריאה נרגשת לנהגי משאיות ולכל מי ששולח אותם לדרכם ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה – וואו, זה היה כל כך ארוך ששכחתי למי אני רוצה לפנות בנרגשות שכזו.. אה, כן, נהגי משאיות ושולחיהם, בחייכם, אתם חייבים לעלות על הכביש ביום הזיכרון? מה יכול להיות כל כך דחוף שאי אפשר להוביל אותו אחרי יום העצמאות, או לחילופין, לפני יום הזיכרון? יש פה אנשים שמקיפים את חצי המדינה וחזרה בניסיון נואש להגיע לכמה שיותר אזכרות (שזה כבר נושא לפוסט אחר), וכשהם נתקעים מאחורי משאית או טרקטור!! בכביש צר אי שם בצפון הארץ, זה לא מוציא מהם את המיטב (ע"ע אבא לרום).

sheep_road.jpgבניו זילנד המצב לא יותר טוב

אין ספק, ימי חג באשר הם, ושלושת ימי הזיכרון-עצמאות במיוחד, הם הימים האחרונים בעולם שבהם רצוי להיות על הכביש, או מחוץ לבית בכלל. זו אשמתי הבלעדית (ושל הגנים הפולניים שלי) שהעדפתי לנסוע עם אבא שלי והמשפחה של בת זוגתו לעשות על האש. שלא יהיה ספק – אין לי אף תלונה אליהם. הם לא אשמים וכוונתם הייתה טובה. אבל אם יש דבר אחד שאני לא מבין, זה אם כבר החלטנו, לאחר שקילה ארוכה בכובד ראש, לצאת מהבית ולגרור את עצמנו לאחד מפקקי כביש החוף הבלתי נגמרים, למה לעזאזל אנחנו צריכים לדעת שרוני תיזמנה שעה ועשרים דקות בין מחלף חבצלת למחלף קיסריה? לא עדיף פשוט לדפוק את הראש בהגה לצלילי "ערב טוב" של ליאור נרקיס, שעל פי מדגם לא מייצג שערכתי מהמכוניות שאתרע מזלי להיות בקרבתן, הוא כנראה השיר הפופולארי ביותר בארץ. או לפחות ביום העצמאות.

שעה ועשרים בין חבצלת לקיסריה זה משחק ילדים לעומת מה שעברתי בערב יום הזיכרון. מהבית שלנו ועד הרצליה לקח שעה, שעה שלמה על השעון. זה בערך הזמן שלקח לסבתא, אמא ולי להגיע מהרצליה לנשר (ליד חיפה לכל המאותגרים גיאוגרפית, שלשם שינוי זו לא אני). פקקים הם לא משהו חדש בתרבות המערבית שלנו. בכל עיר גדולה יש עומסי תנועה ואני חושבת שבכל העולם בימי חופש יש תנועה ערה עד ערה מדי. עם כל זאת, האם אין דרך, במקביל לטרנד הירוק והכה נחוץ שמשתלט על העולם, להסתמך פחות על הרכב הפרטי שלנו? הרי המשוואה נראית, לפחות לי, די פשוטה – פחות מכוניות=פחות פקקים. אבל אנחנו ממשיכים להיות מאוהבים במכוניות שלנו, ממשיכים להחזיק אותן, להוציא עליהן כסף, תלויים בהן ובדלק שמניע אותן. עד לפני שנה וחצי היה לי אוטו צמוד. אהבתי את האוטו שלי ולא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו, בלי הנוחות של להיכנס אליו ולסוע לאן שבא לי. ואז עברתי למרכז ת"א ומכרתי את האוטו, והבנתי שאני לא חייבת שיהיה לי אוטו. שיש פתרונות אחרים להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. נכון, התחבורה הציבורית בישראל רחוקה מלהיות טובה, ונכון שחם פה בקיץ, חם מאוד, ונכון שהתרגלתי לאוטו שלי. אבל גיליתי שאפשר להתרגל חזרה לאוטובוסים, וללכת ברגל, ולפעמים למוניות. ובינינו, יש לזה גם יתרונות.

גם אני מת להיפטר מהרכב הפרטי שלי, אבל לצערי זה כנראה לא הולך לקרות בתקופה הקרובה. לא תעזור אפילו הקונספירציה של כל בעלי המוסכים באשר הם להמציא תקלות בעלות שמות סופר מקצועיות שגורמות לך להתחרט על היום שבו קנית רכב. למעשה לפני שנה מכרתי את הרכב, בדיוק מכל הסיבות שפורטו לעיל, אבל המציאות הוכיחה שאבא שליף שאמר לי שלא אצליח להתרגל לחיים נטולי רכב, צדק. אמנם יש כאן אינספור נסיבות מקלות, או תירוצים, אם תרצו – ובראש ובראשונה העובדה שאני גר בירושלים אבל מגיע לפחות פעמיים בשבוע לתל אביב מסיבות כאלו ואחרות – אבל בסופו של דבר הנוחות היא שמכריעה את הכף, נו, טוב, לפחות אפשר היום לשים איזה דיסק שיעזור לשיר בקול רם (כולם ביחד): Oh, the cow kicked Nelly in the barn…

מודעות פרסומת
No comments yet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: