Skip to content

טעמה המתוק של הגניבה (או: איך כמעט עשיתי קרחת)

16 במאי 2010

כמעט, אבל כמעט שכתבתי היום את הפוסט הזה כשקרחת מעטרת את ראשי במקום מחלפותי הארוכות. מי שמכיר אותי דקה או שתיים יודע כמה שאני אובססיבי לגבי השיער שלי. הרי חייבים להיות אובססיביים לגבי משהו, לא? אלו שכבר מלווים אותי שנים שמעו גם את הסיפור על "איך עשיתי עסקה עם המפקד שלי בצבא שאני נשאר בקבע ובתמורה מאריך את השיער" שבסופו השתחררתי מצה"ל עם תספורת הכי לא-תקנית שאפשר. מאז אני מאריך את השיער, ומדי פעם מקצר, אבל אף פעם לא מתחת לאורך האוזן. היום, כאמור, הייתי אמור ללכת לספר לאחר כבוד ולהוריד בבת אחת את הכל, כחלק מהתערבות שהייתה לי עם אבא שלי. רק שבמזל, נו טוב, גם בזכות חברתי המקסימה שהייתה לצידי כדי לשמש לי את קול ההיגיון, לא התערבתי איתו בסוף.

אתנחתא קלה להפסקה מהסיפורץ אני יודע שאנחנו חייבים לכם הסבר על היעלמות מסתורית של שלושה שבועות. רצה הגורל ורוני מצאה עבודה, שבתוספת ללוח הזמנים ההולך ומצטופף שלי הוביל לכך שבקושי החלפנו מילים בטלפון בשבועות האחרונים, שלא לדבר על להתיישב לכתוב פוסט. לא משנה כמה פעמים קבענו, או כמה דברים שהיו לנו לכתוב עליהם – לא הצלחנו. וזה לא בסדר. אולי עכשיו יהיה טוב יותר. אולי נתחיל לכתוב בנפרד, ומדי פעם ביחד. מי יודע מה יהיה.

hta.jpg

בחזרה לסיפור. מי שעקב השנה אחרי ליגת הכדורגל בישראל, וגם אלו שלא כל כך, ודאי שמעו פעם או פעמיים אודות "שיטת הקיזוז". מדובר בשיטה חדשה שהונהגה בכדורגל שלנו לקיזוז הנקודות שצברו הקבוצות בחצי, בתום סיבוב המשחקים השני, והכל לשם ערך הספורטיביות. תוסיפו לכך סיבוב שלישי של משחקים (במקום שניים כפי שהיה מקובל עד כה) שבו ששת הגדולות משחקות רק בין ובין עצמן, וקיבלתם, פתאום, ליגה תחרותית שבה אין קבוצה אחת שדוהרת מעל פני כולם. מצד שני, כך יצא שבמקום שמכבי חיפה תסיים את העונה עם תואר אליפות, אחרי שנתנה מחצית עונה ראשונה נהדרת, הפועל תל אביב גנבה לה את האליפות בזכות מחצית עונה שנייה נהדרת (שיש אלו שיאמרו שהייתה טובה שבעתיים מזו הראשונה של חיפה ועל כן – הצדק נעשה).

אבל גם המהללים הגדולים ביותר של השיטה הזו לא יכלו לחזות לפני חודש, שניה לפני שהיא הונהגה, שככה זה יסתיים. גם אני לא, ולכן ביום העצמאות האחרון כשאבא שלי רצה להתערב איתי כשהכריז על כך שהפועל תל אביב תיקח השנה דאבל (כלומר גם את האליפות וגם את הגביע), כמעט והסכמתי. אמנם אחרי כמה ניצחונות משכנעים ביותר ותצוגת כדורגל נהדרת הגביע כבר היה בדרך אליה, אבל האליפות נראתה רחוקה, במיוחד כי מכבי חיפה סירבה להפסיד, למרות כל מאמציה של הפועל.

הסיום כבר ידוע, והתוצאה הסופית מוכרת גם למי שלא קורא את מדורי הספורט – בעיקר כי היה מדובר בדרמה של ממש שנגמרה בשער ניצחון בדקה ה-92. למזלי, כשצפיתי אתמול בטלוויזיה במשחק יכולתי לקוות בלב שלם שכך הוא ייגמר, ולא הייתי צריך לעשות זה בלב חצוי שיודע שאליפות משמעה אובדן שערותיי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: