Skip to content

אפשר עוד קצת זמן?

30 ביוני 2010

אין לי זמן. המשפט שאני מוציאה הכי הרבה מהפה שלי בתקופה האחרונה הוא "אין לי זמן". אין לי זמן לכתוב פוסטים ואין לי זמן לראות את כל מה שאני רוצה בטלוויזיה ואין לי זמן לקרוא את כל הספרים שאני רוצה לקרוא ואין לי זמן לשמוע את כל המוזיקה שאני רוצה לשמוע, והבנתם את המצב.

לפני חודשיים התחלתי לעבוד בעבודה אמיתית של גדולים, ובמקביל בחודש האחרון התחלתי לחפש דירה, וחוץ משני הדברים האלו, אני מרגישה שאני לא מספיקה שום דבר אחר שאני רוצה לעשות. אני מרגישה מוצפת, מוצפת במטלות ובסידורים ומוצפת במחשבות ובתחושות. אני נעה מקיצוניות אחת לשנייה: אוהבת את השגרה החדשה ומקללת אותה כל בוקר, אוהבת את העבודה החדשה ברגעים טובים ומאבדת כיוון לחלוטין ברגעים אחרים, מנסה לשמור על החיים, התחביבים והאהבות הקודמים שלי ורק רוצה לישון כל הזמן. ובעיקר מבולבלת 80% מהזמן.

תוסיפו לזה את העובדה שבפעם הראשונה בחיים שלי אני הולכת לעבור לדירה משלי וההצפה הרגשית מרקיעה שחקים. הבגרות נופלת עליי בכל עוצמתה, ואני לא יכולה לעצור אותה. אני גם לא ממש רוצה לעצור אותה. יכולתי למתוח קצת את התואר ולהישאר סטודנטית, אבל מהר מאוד הייתי מרגישה תקועה. לחזור אחורה? לתיכון היו רגעים טובים, אבל היו כל כך הרבה רגעים רעים וקשים. צבא? נו, באמת. ותקופות של חו"ל ארוך ובטלה הן כל כך מיוחדות בגלל שהן תחומות בזמן, בגלל שיש משהו מסודר ותבניתי שמחכה שיסתיימו. לפחות עבורי.מעבר לשיטת האלימינציה המקסימה שלי, אני כן אוהבת את הגיל שלי ואת התקופה שאני נמצאת בה.

הבעיה היא שאני לא מסוגלת שלא להסתכל אל מעבר לפינה. שם מחכות לי המילים המפחידות באמת כמו "קריירה", "חתונה" ו"ילדים". המילים האלו שמשדרות לי החלטות שאני לא יכולה להפוך או לשנות. החלטות גורליות. ואז אני נלחצת, וקצת אין לי אוויר. ואני מרגישה את הזמן בורח לי מבין האצבעות. אז החלטתי הערב לעצור קצת, לא לחפש דירה ולא להיפגש עם חברים ורק להיות עם עצמי. וקצת לכתוב לכם. שזה בעצם לכתוב עבורי.




מודעות פרסומת
3 תגובות leave one →
  1. דנה permalink
    1 ביולי 2010 22:33

    מותק!!! אנ איתך! הוצאת לי את המילים מהפה!! אני רוצה עוד זמן להכל!!! נשיקות וגעגועים מחיפה השוממת

  2. עוד עו"ד permalink
    1 ביולי 2010 12:23

    ותודה למתמחה שנפגשת עם חב"לים ופינתה לכולנו את הערב 🙂

Trackbacks

  1. כשאהיה גדול אני אהיה… « משתעלים בשקט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: