Skip to content

שבת בערב, וחושך בחוץ (חדש, ישן ולא מזמן 3)

27 בנובמבר 2010

שבת אחה"צ, כבר חושך בחוץ, סוף השבוע חומק מבין אצבעותינו ואנחנו פה מנסים לתפוס את הזנב שלו. מנסים להרוויח דקות אחרונות של חופש ושקט לפני שהמולת השגרה תתפוס אותנו. ובתוך כל ההמולה הזו, גם התרגשות אישית קטנה. ביום שלישי יומי האחרון במשרד בו עבדתי בשבעת החודשים האחרונים. במקביל התחלתי עבודה חדשה, גם אם במשרה חלקית, שנראית לי יותר קרובה למה שאני רוצה לעשות עם עצמי בחיים. וגם אם לא, לא נורא. יש לי עוד לפחות 40 שנה לגלות מה זה.

(תזכורת: לחצו על השמות של השירים כדי לפתוח אותם בחלון חדש ולהאזין להם)

חדש: האנסמבל של שם טוב לוי – בן אדמה

שם טוב לוי הוא אחד מאותם אמנים שמשתבחים עם השנים, ממש כמו יין טוב. ברזומה שלו אינספור שירים ולחנים, כולל את אחד השירים האלמותיים – שובי לביתך – וגם לא מעט פסקולים לסרטים. בין לבין הוא ניגן עם אריק אינשטיין וממש לפני מספר שנים הקים אנסמבל הנושא את שמו. בשנת 2007 הם שחררו את האלבום "תחנות רוח" המקסים, שחיבר בין מזרח למערב, בין ישראל לניכר והשנה הם שיחררו אלבום לא פחות יפה, בשם בן אדמה. הפעם, ההתחזקות הרוחנית של שם טוב לוי (לכיוון היהודי) מורגשת היטב בטקסטים השונים, אך היא לרגע אחד לא מפריעה ליהנות מהם. שיר הנושא, בן אדמה, הוא טקסט של ר' יהודה הלוי ובעל לחן שמזכיר את ימיהם הטובים של קינג קרימזון.

ישן: Pixies – Hey

החלק הנוסטלגי השבוע מוקדש לחברה טובה שחוגגת יום הולדת 25+1. חורף, אני חושבת שאפילו היה חורף אמיתי במונחי מדינת ישראל. כיתה י"א. 3 בנים ו-2 בנות מצפון ת"א עולים כל יום שישי על מונית ונוסעים למרכז העיר. היעד: אלנבי. המטרה: לרקוד. ואולי המטרה האמיתית הייתה למצוא מקום להתמודד בו עם גיל העשרה, עם ההורים והלימודים והשכבה. אבל בעיקר עם המחשבות. מקום רועש ודחוס ומלא עשן שבו אתה לא יכול לשמוע את המחשבות שלך. מקום שבו נקשרנו זה לזה.

ולא מזמן: Hiromi Uehara – If

ואם כבר נוסטלגיות, ואם כבר מוזיקה מורכבת (שלא לומר ג'אז), לפני כמה שנים היה לי הרכב. פעלנו במשך שנתיים, יצרנו לא מעט שירי רוק, חלקם טובים יותר וחלקם פחות טובים, ואז התפרקנו. אני יכול למנות אלף סיבות לכך אבל אף אחת מהן לא באמת משנה. מה שמשנה הוא שהכרתי ככה שני חברים טובים, טל וגלעד, עם אחד מהם אני עדין מנגן. בנוסף, הכרתי ככה לא מעט מוזיקה טובה שאולי אלמלא ההרכב הזה לא הייתי נחשף אליה. אחת מהן היא הירומי, פסנתרנית יפנית שמנגנת כאילו היא לא אנושית. מומלץ לחפש את הקטעים שלה גם ביו-טיוב כדי להבין. זה מתוך הופעה עם ההרכב שלה, שמונה בסך הכל בסיסט ומתופף (אגב הופעות, היא מופיעה על בסיס כמעט קבוע בארץ ותמיד אני מצליח לפספס אותה).

שיהיה אחלה שבוע.

מודעות פרסומת
One Comment leave one →
  1. ארז permalink
    5 בדצמבר 2010 11:44

    כרגיל חבר'ה, המון תודה.
    תענוג להתחיל ככה שבוע חדש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: