Skip to content

תנו להשתעל בשקט

6 ביולי 2010

על זה שלפני אי-אילו שנים טיילתי בניו זילנד כבר כתבתי פה כמה פעמים. מה שלא סיפרתי עדיין, זה שאחרי שכבר חשבתי שהכל שם מושלם – שהיערות ירוקים יותר, המים כחולים יותר ואפילו האלכוהול זול יותר – גיליתי נקודה אחת שבה, לפחות עד אתמול, ישראל הייתה יותר טובה מניו זילנד: מחירי הסיגריות.בהתחלה, כשראיתי כשבכל מקום שבו יש אנשים מעשנים הם מגלגלים את הסיגריות, חשבתי שאולי זה כי הם מגלגלים דברים בלתי חוקיים. אחרי זמן קצר הבנתי שהם בסך הכל מגלגלים טבק (דראם), אבל לא הבנתי למה זה כל כך פופולארי דווקא בניו זילנד.

עד שפעם אחת התגברתי על הבושה ושאלתי מקומי, שהסביר לי שההבדלים בין מחירי הסיגריות לטבק הם הבדל של שמיים וארץ, ובגלל שסיגריות הן כל כך יקרות (מחיר חפיסת סיגריות היה בסביבות ה-9-10 דולר ניו זילנדי, קרי כשלושים שקלים) לעומת הטבק – הניו זילנדים מעדיפים לגלגל אותן בעצמם. חשבתי לעצמי שהנה, יופי, לפחות בדבר אחד – דפוק ככל שיהיה – ישראל שפויה יותר. כל זה, כאמור, היה נכון עד אתמול בלילה, כשבישרו לנו כותרות העיתונים על עליית המס שמוטל על הסיגריות כדי להתמודד עם הגרעון התקציבי.

בתמונה: סיגריות בניו זילנד (אילוסטרציה)

למרות שמדובר, בסופו של דבר, בקנס עבור ציבור המעשנים, שגם ככה סובל, הכעס שלי כלפי בית המחוקקים הוא לא בגלל העניין הכספי אלא בגלל העיקרון. אני לא מעשן, אבל מכיר יותר מדי אנשים שכן. רוני, למשל, היא אחת מהם. בדיוק כמו שזכותי, בתור אזרח משלם מיסים ושומר חוק לבחור שלא לעשן סיגריות (אבל כן, למשל, לצרוך אלכוהול, או דברים אחרים שמותרים במסגרת החוק כמו… מממ.. חומוס) ככה זכותם של אותם האנשים לבחור שכן לעשן. נכון, זוהי מותרות, אבל ככה גם טלוויזיה, עיתונים, הצגות תיאטרון וביקורים בגן החיות התנכ”י.

אין ספק שאם כבר להטיל מיסים אז על דברים שהם מותרות, ולכן אני לא מתנגד בכלל למיסים על סיגריות ואלכוהול (אני גם ככה רוכש את האלכוהול שלי בדיוטי פרי), אבל הרי גם ככה, לפחות על פי הטוש, המס על הסיגריות היה, נכון לליל אמש, בגובה של 237 אחוזים. כן, לא טעיתי. מאתיים שלושים ושבעה אחוזים. הבוקר, הוא כבר עומד על 260. עזבו אתכם השקעה בדלק (שגם המס עליו יעלה בקרוב) או בזהב – סיגריות הן ההשקעה הכדאית החדשה.

מעניין מה יהיה שווה יותר עוד עשר שנים, שתי הסיגריות או מה שמתחתן

שיהיה ברור: צריך לאזן את הגרעון התקציבי, אבל לא יכול להיות שזה יהיה תמיד באמצעות העלאת המע”מ (או הקפאת הורדתו) , ניסיון להטיל מסים חדשים (כמו המע”מ על הפירות והירקות שבסוף לא הוטל) או העלאת מסים קיימים על מוצרי צריכה.

הסיבה היחידה שהקנס בגודל המפלצתי הזה ממשיך להתקיים היא כי זה אפשרי מבחינה פוליטית-חברתית. כי לציבור המעשן החילוני אין מספיק כוח, או לפחות רצון לצאת ולעשות מעשה נגד רוע הגזירה. הרי, לו הייתה זו גזירה שמוטלת על הציבור החרדתי היינו מיד רואים אותם במאות, אלפים או רבבות (תלוי בגודל המכה) יוצאים לרחובות להבעיר פחי אשפה, ולמחות באופן בלתי מידתי.  אבל לא, גם הפעם מי שנדפק הוא הציבור החילוני, שגם ככה מממן את הציבור הזה שלא עובד ולא עושה צבא ולא משלם מיסים, הכל כדי חלילה שלא לפגוע בלימודי התורה ובקיום המצוות. אז בחייאת, אתם שם שבדיוק מדליקים עוד סיגריה, אם אתם רוצים באמת להביע את מחאתכם כדי שתוכלו להשתעל בשקט, זוהי השעה.

מודעות פרסומת
No comments yet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: