Skip to content

על הקשר בין בית הפאנקייק ל-iPad

7 באפריל 2010

אני לא זוכר מתי בדיוק, אבל פעם שמעתי בדיחה שאומרת שכל מה שמשרד התיירות צריך לעשות זה פשוט להסביר שאנחנו ממש אותו הדבר כמו ארה"ב, רק יותר קטן. הרי גם לנו יש מעצמות קולינריות כמו מקדונלד'ס או בן אנד ג'ריס, את כל סדרות הטלוויזיה שהם אוהבים (שבניגוד למדינות אירופאיות נאורות אחרות הן לא בדיבוב), וגם אור לשנת 2010 יש לנו איי-פון. היאח! הידד! אז מה הבעיה? הבעיה היא שלהגדיר את עצמנו כמדינה ה-51 של ארה"ב זה קצת מוגזם. אנחנו כל כך שונים מהם, ואם כבר, הדבר היחידי שמקשר בין כל הדברים שהוזכרו לעיל, שהוא למעשה ה-דבר שהעתקנו מהאמריקאים – אבל יש לציין שהיה שלנו קודם (מי אמר תקופת הצנע ולא קיבל) – זה האהבה לעמידה בתור.

אחד המקומות הראשונים בגל האמריקניזציה היה בית הפנקייק המקורי, שנפתח כבר בשנת 65'. בחור אחד שיצאתי איתו וגילה שמעולם לא הייתי בבית הפנקייק, לקח אותי לשם באמצע הלילה. אמנם לא היה תור (בכל זאת אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-2000 בשתיים בלילה), אבל אין ספק שמדובר במיתולוגיה ארוכת שנים במונחים של ישראל. ההיסטריה הראשונה שאני זוכרת בעצמי הייתה כמובן פתיחתו של המקדונלד'ס הראשון בקניון איילון. התורים שהיו שם שמים בכיס הקטן את מה שהתחולל לפני שבועיים בהמממ. לא משנה שמדובר באוכל שמנוני, שהוא לא באמת זול ובטח לא כזה מהיר (לפחות בארץ). עשינו צעד קטן במירוץ לעולם המערבי. והיינו כל כך גאים בעצמנו.

עזבו אתכם חידת הספינקס, זוהי החידה הכי תעלומה בעיניי. פותחים עוד סניף של היא-קקה וכבר כל עם ישראל, אחותו, דודה שלה, והשכנה מהדלת ליד רצים להסתער על הקופות כאילו לא ראו כוננת פורמייקה מימיהם. מיותר לציין שגם היא-קקה וגם המממ הן בכלל לא אמריקאיות, אבל שתיהן ממחישות היטב את התופעה ששמורה לא למקדונלד'ס ולבית הפנקייק אלא גם לסניפיה של דאנקן דונאט ז"ל, ואפילו בן אנד ג'ריס בימיה הטובים, שהיום כבר כמעט ולא ניתן למצוא סניפים שלהם (אבל את הגלידה עצמה – כמעט בכל סופרמרקט. הידעתם שיש להם מפעל עצום ביבנה?)

benladenjerrys.jpgלא רק לנו יש גלידה איכותית מסתבר

והתופעה לא מגבילה את עצמה לרשתות בלבד. כל שני וחמישי נפתח באר טרנדי חדש בת"א ואנשים עומדים בתור אליו ומתחנפים לסלקטורית בת 22 (שלרוב שוקלת 22 ק"ג וה-IQ שלה הוא 22) כאילו מחלקים בפנים שתייה חינם ולא גובים עליה מחיר מופקע. יש לכם מושג כמה בארים יש בעיר המופלאה?!? לבלוג אין חסויות מסחריות (בינתיים, נראה מה יהיה מצב חשבון הבנק שלי אחרי עוד סיבוב קניות), אבל אני חייבת להזכיר את הפרסומת הבאמת מוצלחת של דיסקונט, שתפסה בצורה מקסימה ומעוררת חלחלה יחדיו את האובססיה שלנו לעמידה בתור. אני לא מבינה, העם היהודי עדיין לא הפנים שאם מישהו מעמיד אותך בתור ארוך, מבקש תעודת זהות ואומר לך לאן ללכת – טוב לא יצא מזה?

עכשיו, כלומר בימים האחרונים, כל פעם שאני קורא את כותרות העיתונים (המקוונים) אני מתחיל לסבול מבחילה קלה. במאי, כך הם אומרים, יגיע לכאן המשיח, סליחה ה-iPad. אמנם אי אפשר להשוות את התורים שהיו כאן, ושאורכם הופרז יתר על המידה, כשהגיע ה-iPhone  לישראל לאלו שהיו כשהוא שוחרר בארה"ב, אבל סביר להניח שגם הפעם תהיה היסטריה קלה, ולו בזכות הרוח הגבית שמעניקים לכך אמצעי התקשורת. אודה על חטא: גם לי יש iPhone, אבל אני שלחתי את אח שלי שיעמוד בתור עבורי כי לא הייתה לי סבלנות לכך. אולי אם אני הייתי צריך לחכות שעות כדי לקבל את המכשיר, הייתי נתקף חרדה, במקום להיקרע מצחוק, אל מול הסרטון הזה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: